סבתי פרומה נולדה בתאריך 18.8.17 בעיירה ליד ורשה בפולין. היא למדה בבית ספר יהודי בפולין. בזמן מלחמת העולם השניה, כאשר פלשו הגרמנים לפולין, היא וכל בני משפחתה לקחו את כל מטלטליהם ונימלטו מפני הגרמנים. נדדו כפליטים לאורכה של רוסיה ושהו בסיביר. שם עברו את שנות המלחמה, עד לנפילת הגרמנים. לאחר המלחמה היא וכל בני משפחתה הגיעו למחנה פליטים יהודי בגרמניה שהייתה בתקופה זו בשליטת האמריקאים, שם הכירה את סבי צבי הם התחתנו, נולד להם הבן הבכור יחזקאל ובשנת 1948 סבתי ומשפחתה עלו לארץ ישראל. הם הפליגו באוניה והגיעו לחופי הארץ, לעתלית. הם הגיעו מיד לאחר הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל כאשר נפתחו שערי הארץ בפני אלפי פליטי אירופה היהודים. בהגיעם לארץ היתה להם תקופה קשה מאוד. הם גרו תקופת מה באוהל ולאחר מכן הם עברו לגור בבית קבע, במושב גני יוחנן. בהגיעם למושב סבי הקים משק חקלאי שממנו התפרנסה המשפחה. כל השנים סבתי עזרה לסבי במושב בעבודות חקלאיות, טיפלה וחינכה את 3 בניה (יחזקאל, יעקב ויצחק – שניים שנולדו אחר כך).
סבתי מתה מדום לב בשנת 1993.

סבי צבי נולד בתאריך 1.5.15, בעיר דובנוב שבפולין. הוא קיבל את חינוכו היסודי בחדר בפולין (חינוך יהודי) הוא למד בשיטת החינוך של רב. לפני המלחמה הייתה לו משפחה גדולה, הוא התחתן ונולדו לו 2 בנים. בזמן מלחמת העולם השניה נספתה כל משפחתו, והוא נשאר יחיד ללא משפחה לאחר המלחמה. בזמן המלחמה הוא ניצל מאחר ושירת בצבא הרוסי. לאחר המלחמה הוא הגיע גם כן למחנה הפליטים היהודי שבגרמניה. שם הוא עבד כטבח והכיר את סבתי פרומה. כאשר הם הגיעו לארץ עם בנם בכורם וגרו באוהל תקופה מסויימת, הוא בנה בכוחות עצמו את ביתו שבמושב. במושב הוא עבד קשה בחקלאות ובטיפול בלול וברפת.
סבי השתתף והגן על ישראל במלחמת סיני. הוא נפטר ב – 18.8.76 לאחר שיתוק ממושך עקב סוכרת שריתקה אותו למיטתו לתקופה של 5 שנים.