אלה, אימי נולדה בברית המועצות לשעבר, אוקראינה של היום בעיר לבוב. אימי נולדה בתאריך 11.9.55. במקום הולדתה רוב האוכלוסיה היתה של אוקראינים ופולנים וקצת אינטישמיות שררה שם. אימי למדה מכתה א' עד כתה ה' בביה"ס 4 (זהו שמו של בית הספר), משעה
 13:00 – 8:00 במשמרת בוקר. השפה השולטת בביה"ס הייתה אוקראינית. מכתה ה' עד כתה י' אימי למדה בביה"ס מספר 5 משעה
19:00 – 13:00 במשמרת צהרים. השפה השולטת בביה"ס הזה הייתה רוסית. בברית המועצות לשעבר נהגו ללמוד 10 שנים עד קבלת תעודת הבגרות. את כל בחינות הבגרות בכל המקצועות עברו בכתה י'. בלבוב האוכלוסיה התפרנסה בעיקר ממפעלי תעשייה ומפעלים עתירי ידע. בעיר היו 11 מוסדות להשכלה גבוהה, שגם סיפקו עבודה לאוכלוסית המקום.
אימי אהבה מאוד לקרוא, לבלות עם חברים ולצפות בהצגות, סרטים ובלט מה שהיא אוהבת עד היום. כאשר אימי למדה בביה"ס, היא הצטרפה לתנועת הקומוניסטים הצעירים הנקראים פיאונרים ברוסית. כל מי שרצה לשרוד היה חייב להצטרף לקומוניסטים אלו שלא הצטרפו חייהם היו קשים יותר משל האחרים. חברי התנועה לבשו עניבה אדומה וזה היה סימן ההיכר של התנועה. יותר מאוחר החליט סבי שהם צריכים לעזוב את רוסיה ולעלות לישראל לטובת הבנות. כשאימי הייתה בגיל 20 בשנת 1975 המשפחה עלתה לישראל. בשנה הראשונה אימי למדה באולפן סגור, המיועד לסטודנטים בנתניה. כשאימי סיימה את לימודיה באולפן היא התחילה ללמוד באוניברסיטת תל אביב הנדסת אלקטרוניקה. לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה אימי התחילה לעבוד ב"אורט" רחובות ושם היא עובדת עד היום כבר 21 שנה. שנה שעברה מנהלה של אימי מינה אותה למנהלת מגמת אלקטרוניקה ב"אורט" רחובות.